כוחה של מצווה

thמעשה שאירע לפני דורות מספר, בבחור ישיבה שנסע ברכבת ברוסיה הקרה והמושלגת. ברכבת ראה אותו הרב לוונזון, חתנו של החפץ חיים והציע לבחור עזרה עם המזוודות ומקום ללון בו. הבחור שמח מאוד על ההזדמנות שנקרתה בדרכו, על קרן השמש החמימה, בדמות החסד מאת הרב בין כל הקור והקדרות של רוסיה האפלה.התארח הבחור בבית הרב, קיבל חדר ובו מיטה מוצעת. בחדר שררה אווירה נעימה של חמימות ואהבה. על המיטה מצעי צמר עבים ונעימים למגע ומראה.הבחור, מיודעינו, ידע כי עליו להתפלל ערבית, אך עייפות גדולה אפפה אותו. תלאות הדרך וחוסר שעות השינה המצטבר נתנו בו את אותותיהם."אניח את ראשי על המיטה לרגעים מספר,ואגש להתפלל ערבית",החליט הבחור.הניח את ראשו ושקע בשינה עמוקה,עמוקה… בעוד הוא ישן, הגיע החפץ חיים להתארח בבית חתנו, ומייד חש בדבר מה שאינו כשורה.מייד פתח החפץ חיים ואמר:"ביציאת מצרים עמדו לעם ישראל רק שתי מצוות לזכות ובזכותן נגאלו-דם מילה, ודם הפסח. היו דורות של שפע גדול,בהם למטבע נחושת לא היה כל ערך, ואלו היו נזרקים לרצפה כלאחר יד. היום, בדור עני זה, מלקטים עניי העיר מטבע נחושת אחד למשנהו, כדי לקנות כיכר לחם. בדורות קודמים, תקופת התנאים והאמוראים, היו עם ישראל גדושים במצוות. אך היום-בדור חשוך זה גם למצווה הקטנה שבקטנות,כמו תפילת ערבית, אף ביחיד, יש ערך גדול בשמיים!!!" זעק החפץ חיים…בתקופה שיש מחסור במצוות, אומר החפץ חיים, לא מסתכלים בשמיים היטב על "איכות" המצווה, לא בוררים לעם ישראל את המצוות-כל מצווה זהב! זה היה דורו של החפץ חיים – על אחת כמה וכמה הדור שלנו! דור המשיח!יהודי שמתקדש, משתדל להתחזק באמונה ובמצוות בדור החשוך הזה, יכול להכריע את הכף ולהביא לגאולה.

איזה זכות זו לעבוד את ה' מתוך הקשיים שלנו! כמה ערך יש לכל מצווה, אפילו הכי קטנה בדור אפל כמו זה! עם ישראל במצרים זכה לגאולה בזכות שתי מצוות, בגלל שהיה חושך. גם בדורנו אנו בחושך ששורר בחוץ, כל מצווה הכי קטנה מצד כל יהודי באשר הוא, יכולה להכריע את הכף ולהביא את הגאולה…עלינו להירתם,להתחזק במצוות ובאמונה, כי אין לדעת מה תהיה המצווה שתכריע את הכף.יהי רצון שתוכרע הכף בקרוב, ויבוא לציון גואל צדקנו במהרה בימינו, אמן.

"השם יעזרנו על דבר כבוד שמו"

 

תלמידי רבי עקיבא

 

הרבה אנשים חושבים שבימים אלו אנו מתאבלים על מות תלמידי רבי עקיבא, אך למעשה אנו מתאבלים בנוסף על מות תלמידי רבי עקיבא , אנו מתאבלים על חורבן האישי של עם ישראל.
נתאר לעצמנו בנאדם שיש לו דיסק, הדיסק הזה עולה 5 שקל ,אבל בדיסק הזה היה תוכנה מקורית שאין כדוגמתא , עמלו על תוכנה זו 30 שנה צוות של תוכניתנים, הדיסק נעלם ואז להפתעתם גילו כי אין עותק לדיסק עם התוכנה. האנשים היו בצער נוראי, אדם שבא מהצד אומר "כמה רעש אתה עושה בגלל דיסק , קח 5 שקל " עונים לו התוכניתנים "הרעש זה לא על הדיסק אלא מה שהוא הכיל".
אותו דבר התלמידים של רבי עקיבא, אדם מסתכל מהצד ולא מבין על מה האבל הגדול מה עושים מזה כל כך סיפור כך דרך הטבע.
נכון שמתו עשרים וארבע אלף תלמידים של רבי עקיבא אבל זה לא העיקר, 700 סדרי משנה היו אמורים להיות לנו ללא מות תלמידי רבי עקיבא. היום כל התורה שבע"פ מונה ששה סדרי משנה, איפה כל התורה שאבדה לנו , איזה חבלה רוחנית יש לעם ישראל.
לפעמים נראה לאדם כי ספירת העומר אינה קשורה אליו, חבר בא לבקש ממנו עזרה אבל הוא אומר עזוב תן ללמוד תורה.
אדם צריך לדעת שתורה ומידות אלו לא שני דברים נפרדים, הם באים ביחד.
באה התורה ואומרת לך , דע לך עשרים וארבע אלף תלמידים של רבי עקיבא נפטרו במשך 49 יום (ויש שאומרים שרק עד לג בעומר) על מה נפטרו?! על שלא נהגו כבוד אחד בשני.
למישהו יש ספק כי דרך ארץ קדמה לתורה! ללא דרך ארץ אין תורה!
מכאן נלמד כמה חשובה אחדות ואהבת חינם.