שיעורי הרב רפאל רובין

על יהודי לא מוותרים



מעשה שהיה בגרמניה בתקופת השואה:
באחת הגטאות הרשיעו הנאצים את אחת האמאות היהודיות באיזה מעשה שעשתה.
המשפט של אותה האמא נערך בערב שבת, במשפט כידוע כחלק מהדרכתם של הנאצים נתנו ליהודים להרשיע את אותה האמא, במשך המשפט הביאו ראיות והרשעות נוספות למעשים שלא עשתה כלל כדי להוציא אותה אשמה, הטענות כלפיה היו רבות ומלבד אחת הכל היה שיקרי.
כאשר הגיע תורה של האמא לתת את העדות שלה היא שתקה ולא אמרה מילה, במקום בו יכלה להוכיח את כל הטענות השיקריות.
המשפט יסתיים ונגזר עליה שלא תקבל את שתי מנות הלחם ליומיים הבאים, במילים אחרות שניימי צום, מה שהיה יכול להיות כמוות בטוח לאותה האמא מאחר שגם לפני אותם ימי הצום לא אכלה בכמות ראויה.
לאחר המשפט הגיע בנה הגדול של האם והתעצבן, "איך לא אמרת כלום?, זה מוות בטוח מה שנגזר עלייך!, יכולת לסתור להם את כל הטענות"… בזמן שהאמא שותקת… המשיך הבן בעצבים "איך לא אמרת כלום?!"
ענתה האמא: "לא יכולתי לענות כלום כאשר ראיתי את אותו היהודי שעליו הוטל לכתוב את כל המשפט, הוא היה צריך לכתוב מילה במילה מה שנאמר, אני לא הייתי נותנת לבחור הזה לכתוב עוד כמה מילים בשבת".
הילד השתתק במבוכה משולבת בהערצה לאמא הצדיקה שלו.
אותה האישה לא הסתכלה על עצמה, לא חשבה מה טוב ונכון לה, היא הסתכלה על הסביבה שלה, היא התחשבה באותו היהודי ויכלה לוותר אולי על החיים שלה למען מישהו אחר.
.
"השם יעזרנו על דבר כבוד שמו"

הרב רפאל רובין